top of page
אלימות היא לא רק פיזית
האתר כתוב בלשון נקבה אך פונה לשני המינים
הגלריה - מסע לעומק הנפש
בקשנו מהקהילה שלנו ליצור ציורים בנושא אלימות במשפחה ומערכות יחסים רעילות מוזמנים ומוזמנות לשלוח לנו מהיצירות שלכם
ולעיין בגלריה הוירטואלית שלנו, לחצו על התמונה על מנת להגדילה
גן של שושנים
אנשים חושבים שאחרי שיוצאים ממערכת יחסים רעילה זה נגמר.. זה לא נגמר כי נכנס לעורקים לעצמות, לוקח המון זמן לרפא את עצמנו ולעקור את הכל מהשורש. הציור מתאר את ההרגשה שהייתה לי עם הנרקסיסט שהתעלל בי במשך 10 שנים. כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך
המצולות השחורים
התקופה שבה הבנתי איפה אני נמצאת הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. אני זוכרת שבדמיון שלי הרגשתי הרגשת חנק ממש. כאילו ניסיתי להשאיר כל הזמן את הראש מעל המיים. אני זוכרת שניסיתי להעזר בכל בכוחות האחרונים שנשארו לי כדי לא לטבועה
מחזיקה לך את התקווה
הייתה לי שיחה עם חברה שמאוד עזרה לי, והיא ניסתה לעודד אותי סיפרתי לה על מה עובר עלי וכמה אני כבר עייפה והיא אמרה לי משפט כזה שממש האיר לי - היא אמרה לי "אל תתיאשי אני אחזיק לך את התקווה הזאת. את חייבת לשמור על החוזק הפנימי שלך, וזה בסדר גם לנוח לפעמים"
אם אני לא שם זה לא קיים
במשך כל השנים האלה לא הסתכלתי כמעט על עצמי במראה.
יום אחד נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי ואו מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי.. וכמה זמן לא נפגשתי עם עצמי במראה. האמת היא
שלא העזתי לראות מה נהיה ממני ןלא שמתי לב לסדקים שהתחילו לשבור אותי מבפנים
יום אחד נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי ואו מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי.. וכמה זמן לא נפגשתי עם עצמי במראה. האמת היא
שלא העזתי לראות מה נהיה ממני ןלא שמתי לב לסדקים שהתחילו לשבור אותי מבפנים
הדרך החדשה
הציור הזה מתאר את היציאה לדרך. ציירתי אותו אחרי שהצלחתי לצאת מהבית. הרגשתי כל הזמן שהדרך שלי רק התחיל ואני צריכה לבנות את עצמי מחדש. ויש לי עוד הרבה סכנות ואתגרים בדרך. אבל העיקר שהשחר התחיל ואני בדרך הנכונה
המבוך
מערכת יחסים רעילה ונרקסיסטית מרגישה כמו הליכה במבוך. זה מעגל אלימות שלא נגמר עד ששוברים קירות כדי לצאת
כבלים של שקרים
הכל שלב בריפוי הרגשתי אני מורידה ממני עוד כבל, עוד אמונה שלא הייתה אמיתית... זה לוקח הזמן להתנתק מהכבלים האלה.
אהבה ללא גבולות
אהבה נרקסיסיטת אם בכלל קיים דבר כזה.. היא אהבה חונקת קיים גם אצל נשים וגם אצל גברים.
שוברת שתיקה
שלבי ההתפכחות גרמו לי להבין שהייתי עם מסכה של "הכל בסדר" הרבה זמן. דברתי את המילים שלו, האמנתי במחשבות שלו. היום אני כבר לא שם, אני אומרת מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה ואני לא מפחדת יותר
גן של שושנים
אנשים חושבים שאחרי שיוצאים ממערכת יחסים רעילה זה נגמר.. זה לא נגמר כי נכנס לעורקים לעצמות, לוקח המון זמן לרפא את עצמנו ולעקור את הכל מהשורש. הציור מתאר את ההרגשה שהייתה לי עם הנרקסיסט שהתעלל בי במשך 10 שנים. כמו צמח מטפס שזרע בי זרעים, הצמיח שורשים וצמח על עמוד השדרה שלי.
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך
חייבת לציין שחלק מהציור עצמו עזר לי להבין לשחרר ולהתחיל את הריפוי. אולי עוד יהיה לו המשך
המצולות השחורים
התקופה שבה הבנתי איפה אני נמצאת הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. אני זוכרת שבדמיון שלי הרגשתי הרגשת חנק ממש. כאילו ניסיתי להשאיר כל הזמן את הראש מעל המיים. אני זוכרת שניסיתי להעזר בכל בכוחות האחרונים שנשארו לי כדי לא לטבועה
מחזיקה לך את התקווה
הייתה לי שיחה עם חברה שמאוד עזרה לי, והיא ניסתה לעודד אותי סיפרתי לה על מה עובר עלי וכמה אני כבר עייפה והיא אמרה לי משפט כזה שממש האיר לי - היא אמרה לי "אל תתיאשי אני אחזיק לך את התקווה הזאת. את חייבת לשמור על החוזק הפנימי שלך, וזה בסדר גם לנוח לפעמים"
אם אני לא שם זה לא קיים
במשך כל השנים האלה לא הסתכלתי כמעט על עצמי במראה.
יום אחד נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי ואו מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי.. וכמה זמן לא נפגשתי עם עצמי במראה. האמת היא
שלא העזתי לראות מה נהיה ממני ןלא שמתי לב לסדקים שהתחילו לשבור אותי מבפנים
יום אחד נפגשתי עם עצמי באמצע שניקיתי את המראה באמבטיה. אמרתי ואו מה נהיה ממני. אני כבר לא מכירה את עצמי.. וכמה זמן לא נפגשתי עם עצמי במראה. האמת היא
שלא העזתי לראות מה נהיה ממני ןלא שמתי לב לסדקים שהתחילו לשבור אותי מבפנים
הדרך החדשה
הציור הזה מתאר את היציאה לדרך. ציירתי אותו אחרי שהצלחתי לצאת מהבית. הרגשתי כל הזמן שהדרך שלי רק התחיל ואני צריכה לבנות את עצמי מחדש. ויש לי עוד הרבה סכנות ואתגרים בדרך. אבל העיקר שהשחר התחיל ואני בדרך הנכונה
המבוך
מערכת יחסים רעילה ונרקסיסטית מרגישה כמו הליכה במבוך. זה מעגל אלימות שלא נגמר עד ששוברים קירות כדי לצאת
כבלים של שקרים
הכל שלב בריפוי הרגשתי אני מורידה ממני עוד כבל, עוד אמונה שלא הייתה אמיתית... זה לוקח הזמן להתנתק מהכבלים האלה.
אהבה ללא גבולות
אהבה נרקסיסיטת אם בכלל קיים דבר כזה.. היא אהבה חונקת קיים גם אצל נשים וגם אצל גברים.
שוברת שתיקה
שלבי ההתפכחות גרמו לי להבין שהייתי עם מסכה של "הכל בסדר" הרבה זמן. דברתי את המילים שלו, האמנתי במחשבות שלו. היום אני כבר לא שם, אני אומרת מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה ואני לא מפחדת יותר
bottom of page